אין איזו מילה שאני יכול לכתוב אותה ושתגדיר בצורה הפשוטה ביותר את הטבח הנורא שאירע בצרפת בסוף השבוע שעבר. עומדת לה קבוצת אנשים שכל חטאה היא שבאה לבצע קניות – ומשום מקום מגיח לו בן עוולה המבצע לינץ' מתמשך בקרב הרוכשים וגורר את כל העולם לשעות ארוכות של מתח וחרדה מורטי עצבים.

בעצם, לא נכון לומר שהוא הגיח משום מקום. הוא הגיח מלב המיינסטרים הצרפתי. הוא הגיח מלב פריז הנאורה שנותנת גיבוי מתמשך לקבוצות המוסלמיות הרדיקליות שקיימות בתוכה – מתוך תפיסה שמדובר בחופש הביטוי וכמובן גם בשם הדמוקרטיה. זו בדיוק הדמוקרטיה ההרסנית שקמה על יוצרה ומאיימת להרוס כל חלקה טובה בעולם המערבי.

כדאי שיהיה ברור לכל עם אוכלי הבאגטים שהטבח המחריד שאירע בשבוע שעבר והאירועים שקדמו לו הם לא נגד יהודים, הם נגד צרפתים. כן, הם נגד כלל האוכלוסייה הצרפתית השלווה והרגועה, כשהכל מתחיל ונגמר בשנאת האדם ובשנאת השונה – שזו בדיוק התחושה אותה מקבלים אלו שאינם צרפתים או חלילה אינם דוברים את השפה הצרפתית – בשעה שהם מגיעים אליה לטיול או לשם כל עיסוק אחר.

אין דבר יותר קשה מלנסות לקבל מידע או עזרה מנהג מונית צרפתי או מסתם עובר אורח כשהניסיון נעשה בשפה שאיננה צרפתית, הבוז וההתעלמות לה זוכים היא על גבול החולניות. יש שם באוויר תחושת עליונות ופטרונות ונראה שהמשפט 'אני ואפסי עוד' נולד בשביל האומה הצרפתית חסרת הסימפטיה.

אלו בדיוק הצרפתים שהוזהרו ללא הרף שימנעו מלהכניס את מיליוני המוסלמים לתוכם כדי שלא יהוו גיס חמישי והנה המציאות טופחת להם על הפנים. מתוך מיליוני המוסלמים יוצאים להם חבורות קיצוניים המתקרבות לארגוני האיסלאם הרדיקליים כאל קאעידה ודאע"ש – ומאותו רגע הדרך לביצוע פיגועים אכזריים שכאלו – היא קצרה מאוד.

קריאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליהודי צרפת לעלות לארץ מלבד העובדה שזו סטירת לחי בפרצופם של המארחים זו גם טעות הסברתית מהמדרגה הראשונה. קריאה כזו כמוה כהודאה בכך שהיהודים הם שורש הבעיה ואם רק הם יעזבו את פריז ויעלו ארצה כל הסיוט הזה של שנאת האדם תחלוף. אמירה מהסוג הזה היא במילים אחרות הודאה בטענה האנטישמית שהיהודים הם שורש הרע בעולם ואין זו אלא טעות טקטית ואסטרטגית כאחד.

על הפוליטיקאים הישראלים מוטלת החובה לחזור פעם אחר פעם – אחר המנטרה הישנה והמוכרת שכל הכרה או גיבוי שנותנים לאיסלאם הקיצוני גורר אחריו פיגועים נגד חפים מפשע ללא קשר לדת או ללאום.

אריה דרעי חזר. יתכן באמת שהוא לא הלך והכל היה תרגיל או ספין או כל הגדרה אחרת, אבל אם זו הטרמינולוגיה – אז אין לי בעיה לזרום איתה. כעת דרעי צריך להבין שאין זכויות ללא חובות ואם הוא רוצה להמשיך לקבל את מלא הקרדיט לאורך כל הדרך עליו לקום ולעשות מעשה.

לעשות מעשה זה לא אומר לרדת לתל אביב או להרצליה ולחפש קהל יעד חדש. לעשות מעשה פירושו לרדת למחוזותיה החזקים של התנועה ולפרק שם את כל המוקשים למיניהם.

זה השלב בו בוחרי התנועה למרות כאבי הבטן הרבים שהם סוחבים מחכים ליד מנווטת וחזקה. כזו שלא תתן לקבוצות אוכלוסייה ולמנהלי קהילות באשר הם להחליט שהם בעלי הבית על הציבור הספרדי די בכל אתר ואתר – רק כי הם מרבים לאיים בפתיחת פלטפורמה פוליטית ספרדית משלהם כאילו שמדובר בכוכבי על שהכל סרים למרותם ולכריזמה שנוטפת מהם.

בחזרה האמיתית של דרעי לפני כשנתיים הוא נפל לתוך מציאות בעייתית שבה הוא מקבל תנועה שהציבור בוחר בה רק בגלל נוכחותו של מרן זצ"ל ולא בגלל שהוא באמת קיבל מענה לצרכים שלו. כך היה באלעד, כך היה בירושלים כך גם היום בבית שמש. מעוזים חשובים של ש"ס ננטשו ולא טופלו כראוי. לא ע"י הנציגים המקומיים ולא ע"י הנציגים בכנסת.

אם נקח את בית שמש כדוגמא, אז היו אלו מחזות של כל ערב בחירות מוניציפאליות בהם מנהלי קהילות שאינם גרים בכלל בעיר קמים ומחליטים לבני העיר מי יהיו נציגיהם ומהם הדרישות אותם הם רוצים, כאילו שש"ס מתחילה ונגמרת בקהילה המצומצמת שלהם – בו בזמן שברחבי העיר מפוזרות עשרות קהילות ספרדיות תחת הנהגתם של רבנים חשובים ויראים שקולם לא נשמע ודעתם לא נספרת רק בגלל שכח האיום הוא לא חלק מהם.

לא מזמן אמר דרעי שמכאן והילך כל אחד מהנציגים הוא שליחו של כל רב וקהילה ומכאן והילך לא נראה נציגים ספציפיים לקבוצות כאלו ואחרות ואכן הגיע הזמן שנציגי המפלגה בעסקנות הארצית והמוניציפלית ייבחרו על סמך כישורים ולא על סמך קשרים ואיומים, כי לאחר הסתלקותו של מרן זצ"ל שהיה הטריגר היחיד להצבעה עבור ש"ס, עוד מישהו עלול למצוא את עצמו עם מפלגה ללא בוחרים.

שבת שעברה, שבת קודש בין נופיה המושלגים של העיר הצפונית מעלות, שהיתי בשבת ביחד עם עשרות חסידי טאלנא – אשדוד. שבת מעין זו נהפכה שם בחצר למנהג קבוע מידי שנה בשבת פרשת שמות, השבת הראשונה של ימי השובבי"ם המסוגלים לתשובה כאשר הפעם נטל עצמו את כל עול האירוח הנגיד החסידי ר' אשר ספיר.

כבר מהרגע הראשון נחשפתי לנקודה מעניינת שלמעשה אין בין הרבים הנוכחים כאן ולו אדם אחד הנמנה על ילידי העיר טאלנא. בניגוד לשאר החסידויות בהם חלק נכבד, לפחות החלק המבוגר הוא יליד העיר שעל שמה נקראת החסידות, כאן התמונה שונה לגמרי.

ניתן לראות סביב שולחן אחד חסיד גור מאשדוד וחסיד ויז'ניץ מבני ברק כאשר בין שניהם יושב לו חסיד בעלזא מירושלים וממולם אדם נוסף החבוש במגבעת קנעייטש רגילה שלבסוף מתברר שהוא בכלל ספרדי בוגר ישיבה ליטאית כשהמכנה המשותף לכולם זה החיבור והקשר עם כ"ק האדמו"ר שליט"א שהוא למעשה נכדו הקרוב של הרב'ה הקודם זיע"א – הממלא את צוואתו הקדושה של סבו הגדול שיהיה בית מדרש של החסידות בעיר אשדוד.

כבר בעת קבלת שבש הבחנתי בייחודיות של חצר הקודש טאלנא – אשדוד ובחיבור החזק שיש בין הנוכחים לבין רבם. התפילה המיוחדת והניגונים הנהדרים הרימו את הנוכחים טפח אחד מעל הקרקע וזו היתה רק ההתחלה.

במהלך הסעודה ולאחר השירה המדהימה של מקהלת 'מלכות' שהנעימה בניגונים – החל האדמו"ר באמירת התורה – הבחנתי בעובדה המעניינת שלא משנה מה יקרה עכשיו או מי יכנס לכאן, אוזני כולם קרויות לכיוונו של הרב'ה. כולם מנסים ללמוד ולקחת כמה שיותר מהאמירות ומההנהגות כדי למלא את המצברים כמה שיותר.

לכל אורך השבת היה ניתן לראות את הדאגה והאכפתיות שיש שם לכל אחד ואחד כלפי הרב'ה וכלפי אחזקת ובניית המוסדות שאת הקמתם החלו לפני שנים ספורות וכבר עכשיו הם מונים שטיבל חסידי וכולל אברכים חשוב בו יושבים בני עליה והוגים בתורה בהנהגתו של האיש על העדה.

גולת הכותרת היתה כמובן הדינר השנתי שנערך במוצאי השבת הגדושה הזו. דינר אליו הגיעו גם אלו שמפאת מזג האוויר נבצר מהם להגיע ולשהות במהלך השבת אך הקשר החזק שלהם עם האדמו"ר לא נתן להם לוותר על הדינר שמלבד היותו מכובד ומאורגן בחן ובטוב טעם הוא היה הרגע בו כלל הנוכחים הוזילו מכספם לטובת הרמת קרנה של החסידות.

בדקות הספורות בהם שוחחתי עם האדמו"ר הבנתי שמלבד גדלותו התורנית וצדקותו המופלגת של הסבא קדישא אחד המאפיינים הגדולים הוא המסירות נפש שלו למען הזולת גם במחיר של מה שאולי למי שעומד מהצד זה נראה כפגיעה בכבודו האישי.

כשזה העמוד לפני המחנה וכשזו היתה דרכו לא פלא שרואים אברכים צעירים שעושים הכל ונותנים מעצמם ומממונם לטובת חצר הקודש טאלנא – אשדוד.

הערה לסיום: כשמשה גפני אומר על משה אבוטבול שהוא ראש העיר הטוב ביותר בארץ -הוא רק מזיק לו ושניהם יודעים את זה.